על ידי הרב יעקב דיכובסקי | נוב 12, 2017 | ירושה וצוואות, מאמרים
להלן תובא סקירה תמציתית על שני סוגי צוואות לא שגרתיות: 'צוואה בכתב יד' של המצווה, ו'צוואה בעל-פה':
צוואה בכתב יד: חוק הירושה סעיף 19 קובע, כי הצוואה "תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו". כתב-היד של המצווה וחתימתו – הם הערובה היחידה לאמיתותה של הצוואה. לכן מסמך לא יוכשר כצוואה בכתב-יד אם נכתב בכתב ידו של אדם אחר, או הודפס במכונת כתיבה על-ידי המצווה, על-אף שהוא נושא תאריך וחתימה בכתב-ידו. ניסוח הצוואה כמסמך או כמכתב אינו מעלה או מוריד. מקום החתימה הוא בסוף המסמך ורצוי לחתום גם בתחתית כל עמוד, שכן העדר חתימה בתחתית העמוד עשוי, בהצטרפו לשאר הנסיבות העובדתיות של המקרה, להטיל ספק באמיתותה של הצוואה. ציון התאריך בצוואה נועד לאפשר זיהוי מוחלט של מועד עריכת הצוואה בכדי לברר האם זו צוואתו האחרונה של המצווה, והאם באותה עת היה המצווה בעל כשרות לצוות. אולם ניתן לקיים צוואה אף בהעדר תאריך, או כאשר התאריך שגוי, כאשר לביהמ"ש אין ספק באמיתות הצוואה. צוואה זו דיסקרטית, שכן אין עדים לעריכתה, אולם חסרונם של העדים יקשה על קיום הצוואה, במקרה של התנגדות לקיומה, מאחר ואין גורם שיוכיח את נסיבות עריכת הצוואה.
צוואה בעל-פה: סעיף 23 לחוק הירושה, מגדיר שני מקרים לצוואה בעל פה: "שכיב-מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות". "שכיב מרע" (שכ"מ) הוא "חולה שתשש כח כל הגוף וכשל כחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגליו בשוק והרי הוא נופל על המיטה." (שולחן ערוך חו"מ, סימן רנ). דבריו של שכ"מ הם "ככתובים ומסורין דמו" (מסכת גיטין דף יג) כלומר, למרות שאין בכוחם של סתם דברים שאומר אדם בריא כדי להקנות נכסים, ויש צורך בפעולת קניין מפורשת, אצל שכיב מרע מסתפקים בדיבור כאילו נכתב על ידיו וכאילו מסורין – הועבר מידו לידי אדם אחר. הפסיקה האזרחית אימצה את המושג מתוך המשפט העברי. "מי שרואה את עצמו מול פני המוות", מתייחס למקרה שבו אדם רואה את עצמו נכנס לסכנת חיים והנסיבות מבחינה אובייקטיבית, מצדיקות זאת. במקרים אלו – "רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו". "אין שכיב מרע צריך לומר (לעדים) אתם עדי, אלא כל השומע את דבריו הרי זה עד, שאין אדם משטה בשעת מיתה." (רמב"ם). חובת העדים: "דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם". כאשר שני העדים שמעו יחד את דברי המצווה, יערכו זכרון-דברים אחד משותף, אך כאשר הדברים נאמרים לכל אחד מהעדים בנפרד, ירשום כל עד מזכרונו את מה שהוא שמע, כך שניתן יהיה לאבחן בדיוק מה כל אחד שמע. החוק קבע כי "צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים". מתי יוגדרו הנסיבות שהצדיקו עשיית הצוואה בע"פ כנסיבות שחלפו? האם יציאה של שכ"מ מכלל סכנה, או הטבה במצבו ואפי' ריפוי מלא? נושא זה נפסק בדין העברי ובפסיקת ביהמ"ש.
יש לציין, כי צוואה מסודרת חוסכת מחלוקות קשות המביאות לא פעם לקרע במשפחה, חוסכת ממון וזמן רב למצווה ולמשפחה. היות "ולא ידע האדם את עתו", כאמור בספר קהלת, ראוי לכל אחד ואחת להכין צוואה מפורטת מחיים, בכדי למנוע קשיים בעתיד.
הרב עו"ד יעקב דיכובסקי עוסק בעריכת צוואות שנים רבות ובקי בדיני המשפט העברי והמשפט האזרחי, הנדרשים לעריכת צוואות מתקדמות, עבר בהצלחה הכשרות רבות ומגוונות לעריכת צוואות פרימיום הנותנות מענה מקיף ויסודי למימוש רצון המצווה ומניעת סכסוכי יורשים. כמו כן, בעל התמחות יחודית לעריכת צוואות פרימיום מתקדמות המקבלות תוקף עפ"י דין תורה. הרב עו"ד יעקב דיכובסקי, מטפל בהוצאת צו ירושה, או צו לקיום צוואה ומייצג בפני ביה"ד הרבני וביהמ"ש כאשר ישנה התנגדות לקיום צוואה.
מטרת מאמר זה לתת מידע כללי לציבור ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי.
כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ מאמר זה או חלק ממנו ללא רשות בכתב מאת המחבר.
לשאלות ופניות לרב עו"ד יעקב דיכובסקי, נא צרו קשר
על ידי הרב יעקב דיכובסקי | נוב 1, 2017 | גירושין, מאמרים
א. יותר ויותר זוגות נשואים, אינם מטאטאים כיום בעיות מתחת השטיח, ומשלא הצליחו לפותרן בעצמם או בעזרת יועץ נישואין, שמים פניהם לבית הדין הרבני – לגירושין. בשנת 2012 נפתחו בבתי הדין הרבניים 88,055 תיקים, רק 9,045 מתוכם הם תיקים לאישור הסכמי גירושין. השאלה היא מדוע מרבית הזוגות בוחרים להתגרש בהתדיינות בביה"ד הרבני, במקום לערוך הסכם גירושין מחוץ לכותלי ביה"ד ולאשרו פורמלית בביה"ד. האם הליך גירושין בביה"ד הרבני עדיף על הסכם גירושין? האם הוא טוב יותר לבני הזוג ולילדים? הרי כל מחלוקת בין שני צדדים מלווה באמוציות שליליות, הסלמה של הקונפליקט מאחר ותהליך הפרידה מציף את בני הזוג בכעסים, תחושת נטישה, חוסר אונים, חוסר ודאות, ירידה בתחושת הערך העצמי ולעיתים ישקעו בני הזוג בדיכאון. ההתדיינות המשפטית בביה"ד הרבני ו/או בביהמ"ש לענייני משפחה, עלולה להעצים את הנזקים הנגרמים לבני המשפחה כאשר הנפגעים העיקריים הם הילדים, הסובלים מנזקים נפשיים קשים שיפגעו בטווח הקצר ובטווח הארוך בנפשם ובתמימותם. מעבר להתמודדותם של הילדים עם עצם המחלוקת והמריבות בין ההורים שהם עדים להם, הם נאלצים לעיתים "לתפוס צד" והדבר יפגע קשות בכבודו, בסמכותו ובדמותו של ההורה הנמצא "בצד האחר". לעיתם ההורים עצמם עושים שימוש בילדים ככלי משחק וככלי לנקמה "בצד השני" במסגרת מאבקי הכוח ביניהם. הילדים יחששו מעתידם, מעתיד יחסיהם עם ההורים ומעתיד יחסיהם עם אחיהם במקרה של חלוקת המשמורת על הילדים בין ההורים וברור שמצב זה מחריף מאוד את מצוקתם.
ב. ברור א"כ כי הסכם גירושין תמיד עדיף על פני הליך גירושין בערכאה משפטית. הסיבה שמרבית הזוגות בוחרים להתגרש בהתדיינות בביה"ד הרבני במקום לעשות הסכם גירושין מחוץ לכותלי ביה"ד ולאשרו פורמלית בביה"ד, אינה נובעת מיתרון ההליך המשפטי בביה"ד, אלא מחסרון השיטה בביצוע הסכם גירושין בהליך גישור קלאסי.
ג. בהליך הגישור הקלאסי, מופיעים שני הצדדים – לבדם או עם עורכי דין – לפני מגשר אחד והמו"מ נעשה בין בני הזוג לבין עצמם. המגשר הניטרלי מנסה לגשר על הפערים בין הצדדים. אולם פעמים רבות, הפערים גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. לעיתים צד אחד ירגיש חלש יותר מבחינה רגשית או משפטית או כלכלית והניטרליות של המגשר לא תחזק את מעמדו. הדבר יוביל אותו להתבצר בעמדותיו והגישור לא יצלח. מסיבות אלו מעדיפים רבים שלא לפתוח בהליך גישור והם כמו גם זוגות שניסו ונכשלו בהליך גישור קלאסי, בלית ברירה פותחים במאבק משפטי בערכאה משפטית. את התוצאה משלמים כולם וביתר שאת, הילדים.
ד. בארה"ב קנדה ואירופה, קיימת כ- 20 שנה שיטה חדשה וחילופית לגירושין בשיתוף פעולה – Collaborative Divorce . השיטה קיימת בארץ כ-3 שנים. השיטה התפתחה בארה"ב ובקנדה בשנות התשעים של המאה העשרים והותאמה למערכת החוקים הנהוגה בישראל.
ה. בשיטה החלופית, מיוצג כל צד ע"י עו"ד המתמחה בישוב סכסוכים עפ"י השיטה. עורכי הדין מייצגים את הצדדים אחד מול השני ולא מול מגשר ניטרלי, אולם תוך שיתוף פעולה, אשר נועד להביא לגיבוש הסכם הרואה את טובת התא המשפחתי כולו.
בנוסף, מלווים את הצדדים יועצים מומחים – פסיכולוגים כולל פסיכולוג ילדים או פסיכותרפיסטים. קיימת אפשרות לפסיכולוג ילדים וכן לאיש פיננסים – רו"ח אקטואר. כל אנשי המקצוע עובדים בשיתוף פעולה ומכוונים את הצדדים לגיבוש ההסכם.
ו. כיצד התהליך מתבצע? תחילה בוחרים בני הזוג שני עורכי דין המתמחים בשיטה ונפגשים עימם בנפרד. לאחר מכן תתקיים פגישה מרובעת בין בני הזוג ועורכי דינם אשר יגלו אמפטיה לשני הצדדים. עורכי הדין יתייעצו בינם לבין עצמם ועם היועצים המומחים אשר גם הם יפגשו את הצדדים ויעזרו לבני הזוג לעבור את המשבר בצורה הטובה ביותר, עד לעריכת הסכם הגירושין. צוות עורכי הדין והיועצים, מאפשר לבני הזוג להתעלות מהכעסים ומהפחדים ולקבל החלטות שקולות לטובת הילדים – אשר מצוקתם ורצונותיהם יטמעו בתהליך הפרידה – ולטובת העתיד הרגשי והפיננסי של כולם. התהליך מבוסס על כנות וכבוד הדדי והתקשורת בין אנשי המקצוע ובין בני הזוג, מכובדת והוגנת. הצוות יציג לצדדים את הקונפליקט מזוית שונה, כפי שהוא נראה למתבונן אובייקטיבי ובאווירה של פתרון בעיות ולא האשמות.
היועצים, יפחיתו את החרדות, ינטרלו כעסים, יזהו סדרי עדיפויות וצרכים ויבנו מיומנויות תקשורת בין ההורים חרף הסכסוך לטובת הילדים, תוך תכנון תוכנית לתאום הורי. היועצים מרככים את הקונפליקט, עוזרים לכל אחד להבין את עצמו ואת בן זוגו ומסייעים למצוא פתרונות מתוך גישה של תמיכה. התהליך מקצר את משך הסכסוך, חוסך מלחמות, ניכור ועוינות בין בני הזוג, מקטין את העלויות הכספיות שלהם ובונה את העתיד של שיתוף הפעולה ההורי לטובת הילדים.
תפקידו של המומחה הפיננסי הוא לאסוף ולארגן את האינפורמציה הכלכלית, ליצור איזון כלכלי בין בני הזוג ולהכין את העתיד הפיננסי של הצדדים ושל הילדים.
ז. חשוב להדגיש כי עורכי הדין המלווים את הצדדים, מנועים מלייצג אותם בהליך משפטי זה כנגד זה ואסור להם לפנות לביה"ד הרבני או לביהמ"ש. הדבר מוסיף מוטיווציה לעורכי הדין ולבני הזוג לגבש הסכם הוגן ולראות את ביה"ד הרבני רק בכדי לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין. יודגש כי גם אם בני הזוג יחליטו להפסיק את התהליך, להחליף עורכי דין ולפתוח במערכה משפטית, הרי שלא יוכלו להציג בפני ביה"ד דברים שנאמרו, או מידע שהגיע לידיעתם במסגרת התהליך, והם מתחייבים על כך מראש. הגבלה זאת מאפשרת לבני הזוג להיות כנים וגלויים ולמצור פתרונות יצירתיים לבעיות.
ח. גם מהבחינה הכלכלית, זול יותר להתגרש בשיטת "גירושין בשיתוף פעולה" מאשר בניהול הליכים משפטיים בביה"ד הרבני ובנוסף לזאת – לעיתים קרובות – גם בביהמ"ש לעניני משפחה.
ט. הרב יעקב דיכובסקי, עו"ד, מגשר ונוטריון, הוסמך – בין היתר – לשיטת "גירושין בשיתוף פעולה", בקורס "הפרקטיקה של גירושין בשיתוף פעולה", בהנחיית מרצים ידועים מהארץ ומחו"ל, ועומד בקריטריונים של האקדמיה הבינלאומית לגירושין בשיתוף פעולה [AICP].
י. מומלץ כי מי שאינו רואה מנוס מפרידה ופירוק התא המשפחתי, ורוצה לבצע זאת בדרך הקצרה, הזולה והיעילה ביותר, תוך דאגה לנפשם של הילדים ולשיתוף הפעולה ההורי "ביום שאחרי", לבצע את הפרידה בשיטה החלופית ובכך להקטין מאוד את הנזק שנגרם לבני הזוג ולילדים כתוצאה מהגירושין.
מעוניינים במידע נוסף? צרו קשר.
מטרת מאמר זה לתת מידע כללי לציבור ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי.
כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ מאמר זה או חלק ממנו ללא רשות בכתב מאת המחבר.
