להלן תובא סקירה תמציתית על שני סוגי צוואות: 'צוואה בעדים' הנערכת במשרדי עו"ד, ו'צוואה בפני רשות', הנערכת בפני שופט, דיין, או במשרד נוטריון.
צוואה בעדים: זו הצוואה השגרתית הנערכת ע"י עו"ד. בסעיף 20 לחוק הירושה נכתב: "צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור". הצוואה יכולה להיות גם בכתב יד של אחר, או מודפסת, בניגוד לצוואה בכתב יד. ציון התאריך בצוואה נועד לאפשר זיהוי מוחלט של מועד עריכת הצוואה בכדי לברר האם זו צוואתו האחרונה של המצווה, והאם באותה עת היה המצווה בעל כשרות לצוות. אולם ניתן לקיים צוואה אף בהעדר תאריך, או כאשר התאריך שגוי כאשר לביהמ"ש אין ספק באמיתות הצוואה. מקום החתימה הוא בסוף הצוואה ורצוי לחתום גם בתחתית כל עמוד, שכן העדר חתימה בתחתית העמוד עשוי, בהצטרפו לשאר הנסיבות העובדתיות של המקרה, להטיל ספק באמיתותה של הצוואה. המצווה חייב להצהיר בפני העדים כי זו צוואתו או בנוסח אחר שמשמעותו זהה. העדים מאשרים בחתימת ידם, על פני הצוואה, כי המצווה הצהיר בפניהם כי זו צוואתו וחתם בפניהם. העדר אישור העדים בצוואה כי המצווה הצהיר בפניהם לא יפסול את הצוואה אם בית המשפט השתכנע ללא כל ספק באמיתותה. אין העדים חייבים להעיד על מצבו הבריאותי או על גמירות הדעת של המצווה.
צוואה בפני רשות: סעיף 22 לחוק הירושה, מגדיר כ"רשות" – שופט, דיין בי"ד רבני, רשם לענייני ירושה ונוטריון. צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה, עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה. כך כדוגמא, יכול המצווה להתקשר לנוטריון, לומר לו את רצונו מה יעשה ברכושו לאחר 120, הנוטריון יכתוב את הצוואה לפי הפרטים שקיבל, יקרא את הצוואה לפני המצווה והוא יצהיר שזו צוואתו. עתה יאשר הנוטריון על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. אפשרות נוספת היא שהנוטריון יכתוב את הצוואה לפי הפרטים שקיבל, והמצווה יחתום בפניו, או שהמצווה עצמו יכתוב צוואה, יגיש אותה לנוטריון ויחתום בפניו. על הנוטריון לברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעריכת צואה מבחינת גילו ולהיות משוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעות עריכת הצוואה. אם המצווה אילם, חירש או עיוור, על הנוטריון לציין באישור עובדה זו וכן את הדרך בה השתכנע שאותו אדם הבין את משמעות עריכת הצוואה. אם המצווה מאושפז בבית-חולים או מרותק למיטתו, עליו להצטייד בתעודה רפואית שתיכתב ע"י הרופא ביום עריכת הצוואה ולפני שעת עריכתה. הפסיקה הרחיבה את המונח 'מרותק למיטתו' אף לאדם אשר קשה לו להתנייד, כגון אדם מבוגר אשר מחמת גילו או מצבו הבריאותי קשה לו לצאת מביתו. יצויין כי צוואה בפני נוטריון, חסרת תוקף לפי דין תורה מאחר ועדים אינם חתומים עליה.
יש לציין, כי צוואה מסודרת חוסכת מחלוקות קשות המביאות לא פעם לקרע במשפחה, חוסכת ממון וזמן רב למצווה ולמשפחה. היות "ולא ידע האדם את עתו", כאמור בספר קהלת, ראוי לכל אחד ואחת להכין צוואה מפורטת מחיים, בכדי למנוע קשיים בעתיד.
הרב עו"ד יעקב דיכובסקי עוסק בעריכת צוואות שנים רבות ובקי בדיני המשפט העברי והמשפט האזרחי, הנדרשים לעריכת צוואות מתקדמות, עבר בהצלחה הכשרות רבות ומגוונות לעריכת צוואות פרימיום הנותנות מענה מקיף ויסודי למימוש רצון המצווה ומניעת סכסוכי יורשים. כמו כן, בעל התמחות יחודית לעריכת צוואות פרימיום מתקדמות המקבלות תוקף עפ"י דין תורה. הרב עו"ד יעקב דיכובסקי, מטפל בהוצאת צו ירושה, או צו לקיום צוואה ומייצג בפני ביה"ד הרבני וביהמ"ש כאשר ישנה התנגדות לקיום צוואה.
מטרת מאמר זה לתת מידע כללי לציבור ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי.
כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ מאמר זה או חלק ממנו ללא רשות בכתב מאת המחבר.
לשאלות ופניות לרב עו"ד יעקב דיכובסקי, נא צרו קשר
