03-6190321 yakovlaw@gmail.com

הרב יעקב דיכובסקי, עו"ד
מומחה בדין המהותי ובסדר הדין הנהוג בבתי הדין הרבניים
* יועץ למשרדי עו"ד העוסקים בדיני משפחה
* ייצוג בבתי משפט ובבתי הדין הרבניים
* מגשר
* נוטריון

ירושה על פי דין תורה

ירושה על פי דין תורה

ירושה לפי דין תורה ללא צוואה: דיני הירושה הנוהגים עפ"י דין תורה, שונים לחלוטין מדיני הירושה המפורטים בחוק הירושה. דיני הירושה לפי דין תורה, מבוארים בגמרא במסכת בבא בתרא. הסיפור הבא ימחיש את דיני הירושה: לראובן נולד מאשתו חוה, בן בכור ושמו שמעון. אחריו נולדו לוי ודינה. ראובן מת ולא כתב צוואה. שמעון יורש שני שליש. לוי יורש שליש. חוה ודינה אינם יורשות מאומה. מדוע יורשים הבנים והבת לא יורשת?

בתורה בספר במדבר נכתב: "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו". מכאן למדים שבן קודם לבת. עוד נכתב בספר ויקרא: "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם" – בניכם ולא בנותיכם. לומדת הגמרא, שאף בנכסי האם, אין הבת יורשת במקום הבן. נמצאנו למדים שעל פי דין תורה הבת איננה יורשת במקום הבן, בין בנכסי האב ובין בנכסי האם.

מתי בת יורשת? רק באם לראובן וחוה אין בנים, ודינה הבת היחידה, תירש דינה את ראובן.

לא רק שמעון קודם לדינה, אלא אף בתו קודמת לה. המחשת ההלכה: לשמעון נולדו הבן זבולון והבת לאה. שמעון מת לפני ראובן. זבולון ירש את חלקו של שמעון בירושת ראובן. אם גם זבולון מת, תירש לאה את חלקו. נמצא כי לאה הנכדה מהבן קודמת לבת דינה.

יצויין כי אין כאן משום קיפוח זכויותיה של דינה, מאחר וגם בעלה של דינה לא יתחלק בירושה עם אחיותיו ולכן כאשר ירש בעלה של דינה את הוריו, תיהנה דינה מהירושה.

נמצא כי הבנים קבלו את כל הירושה, האם נגזר על חוה ודינה לדאוג לפרנסתם ולעתידם בעצמם? התשובה שלילית, כדלהלן:

חכמים תקנו תקנות שמטרתן להבטיח שהבנות יקבלו חלק בנכסי האב, כדי להבטיח את עתידן הכלכלי ואת נישואיהן:

תקנת עישור נכסים: מבואר בגמרא במסכת כתובות, שחכמים תקנו, שבת שלא נשאה בחיי האב, תיטול חלק מנכסי הירושה כנדוניית נישואין. וכן פסק הרמב"ם: "צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו כדי שתנשא בו וזה הוא הנקרא פרנסה… האב שמת והניח בת אומדין דעתו כמה היה בלבו ליתן לה לפרנסתה ונותנין לה… ואם לא ידעו לו בית-דין אומדן דעת, נותנין לה מנכסיו עישור לפרנסתה".

תקנת מזונות לבת: בנוסף תקנו חכמים שהבנים יספקו מזונות לבנות. אם ראובן מת והוריש קרקע בשווי רב, ירשו הבנים את הקרקע ויפרנסו את הבנות עד הגיעם לבגרות. ואם אין בשווי הירושה אלא בכדי לספק מזונות לבנות, יתפרנסו הבנות מהירושה, והבנים יפרנסו את עצמם. סייג לתקנה, אם הירושה כללה מטלטלין בלבד, זכאים הבנים והבנות למזונות בשווה מהמטלטלין.

שטר "חצי-זכר: בדרך נוספת הבטיחו חכמים את עתידה הכלכלי של הבת. אבי הכלה היה מוסר שטר "חצי-זכר" לבת בזמן נישואיה. המשמעות של השטר הוא שהאב מתחייב לבת סכום כסף אשר תקבלו, באם הבנים לא יתנו לבת חלק מהירושה. על-ידי כך האב מוודא עוד בחייו שהבת תקבל את חלקה בירושה, שהרי במידה והבנים לא יסכימו לתת לה את חלקה, תוכל הבת לתבוע מהבנים את פירעון החוב שהתחייב לה האבא עוד מחיים.

מזונות לאלמנה: גם לאלמנה דאגו חכמים ותקנו שכל זמן שחוה אלמנה ולא תבעה את כתובתה בבי"ד, תמשיך חוה להתגורר בבית שגרה בו בחיי בעלה ואם התגוררו בדירה שכורה, חייבים היורשים לתת לה דמי שכירות חודשיים עבור דירה. היורשים חייבים לתת לחוה מזונות, בגדים וכל הכלים בהם היתה מורגלת להשתמש. יתירה מזאת, הדין הידוע "עולה עימו ואינה יורדת עימו" הוא אפי' לאחר מיתת הבעל. משכך, גם אם הבעל היה מורגל לחיות ברמת חיים גבוהה מרמת החיים אשר הרגיל את האישה, חייבים היורשים לתת לה מדור, מזונות, בגדים וכלים לפי רמת החיים של הבעל. המשמעות המעשית היא, שאם חוה  תישאר אלמנה זמן רב, יתכן שהוצאות היורשים עבורה יהיו הרבה יותר מאשר חלקה בירושה עפ"י החוק האזרחי. כאשר ישאר בעיזבון סך דמי כתובתה של האלמנה, תיטול האלמנה את כתובתה ואין יותר חובה על היורשים לפרנס אותה.

ירושת הבעל: כאמור, חוה אינה יורשת את ראובן. לעומת זאת, אם מתה חוה בחיי ראובן, יורש אותה ראובן לבדו ואין ילדיהם יורשים. ירושת ראובן מוגבלת לנכסים שהיו ברשותה של חוה בעת מותה ולא לזכויות עתידיות. משכך אם מתו הוריה של חוה אחריה והיא היתה בת יחידה, לא ירש ראובן את הוריה. אם מתה חוה לאחר מות ראובן והיו לה נכסים שלה, חולקים שמעון ולוי בירושתה בשווה, שכן אין הבכור נוטל פי שניים בנכסי האם.

צו ירושה בביה"ד הרבני: מבחינה פרקטית, בכדי שלביה"ד הרבני תהיה סמכות להוציא צו ירושה, חייבים כל היורשים לחתום על הסכמתם לסמכות שפוט ביה"ד. ישנו דיון הלכתי אם הבת רשאית להתנות את חתימתה, בהסדר ירושה השונה מדין תורה. למעשה יכולה הבת לסמוך על הפוסקים אשר מתירים לה להתנות את חתימתה וביה"ד יפסוק לתת לה חלק מהירושה, וכ"כ הרב שלמה דיכובסקי חבר בית הדין הגדול לשעבר: "… נער הייתי ועדיין לא זקנתי, ומתוך אלפי תיקי ירושה שבהם דנתי לא היה גם תיק אחד שחילקנו את העזבון בין הבנים תוך נישול הבת והאשה, מדובר גם בתיקי ירושה של משפחות חרדיות ומדקדקות בקלה כבחמורה, כולל משפחות של גדולי תורה. בכל אותם צווי ירושה, שהם לכאורה בניגוד להלכה ביצענו בהסכמת הצדדים, הקנאות מתאימות, ע"מ לחלק את העזבון לפי ההלכה – מדיני הקניינים גם אם לא מדיני הירושה…"  (תחומין כרך יח)

מבחינה פרקטית, צו ירושה שינתן ע"י ביה"ד הרבני, יחלק את הרכוש בין היורשים באופן הדומה לירושה עפ"י חוק הירושה, אולם לא מכוחו של החוק, אלא עפ"י דיני הקניינים בהלכה ובהסכמת כל היורשים.

קרא עוד על עריכת צוואות על פי דין תורה במאמר צוואה על פי דין תורה.

צוואה הנערכת ע"י רב ועורך דין שהוא גם נוטריון מוסמך, ובקי במשפט עברי ובמשפט אזרחי, וכן מופיע בבתי משפט ובבתי דין רבניים בתיקי משפחה וירושה – מהוה שילוב מיוחד של  כל ההתמחויות הנדרשות, ויש בה להבטיח תוצאה רצויה ברמה הגבוהה ביותר, בהתאם לרצון המצווה.

משרדנו עורך צוואות בעדים וצוואות בפני נוטריון עפ"י חוק הירושה, ומתמחה גם בהכנת צוואות מיוחדות המקבלות תוקף עפ"י דין תורה. המשרד מטפל בהוצאת צו ירושה או צו לקיום צוואה ומייצג בפני ביה"ד הרבני וביהמ"ש לעיני משפחה כאשר ישנה התנגדות לקיום צוואה.

מעוניינים במידע נוסף? צרו קשר.

מטרת מאמר זה לתת מידע כללי לציבור ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי.

כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ מאמר זה או חלק ממנו ללא רשות בכתב מאת המחבר.

צוואה על פי דין תורה

הקדמה: בישראל, החוק המעגן את הדין בצוואות הינו חוק הירושה. רוב היהודים הינם שומרי מסורת ורוצים כי ירושת נכסיהם אחרי הגיעם ל-120 תהיה תקיפה גם עפ"י דין תורה. אולם אינם יודעים כי דין תורה שונה מהוראות חוק הירושה ולפיכך צוואה התקפה לפי דין תורה, שונה בתכלית במהות הצוואה ובנוסח הצוואה, מצוואה הנערכת עפ"י חוק הירושה.

בטלות צוואה  המנוגדת לדיני ירושה בתורה: תכליתה של צוואה הנערכת עפ"י חוק הירושה היא, בכדי שהירושה לא תהיה על פי דיני הירושה המפורטים בחוק הירושה, אלא תממש את רצון המצווה באופן השונה מדיני הירושה. השוני יכול שיהא בזהות היורשים, בחלוקת מנות הירושה בין היורשים, ובהצבת תנאים שונים אשר קיומם ידרש בכדי לזכות בצו לקיום הצוואה. האם עריכת צוואה לפיה אדם מצווה על ירושת נכסיו שלא עפ"י דין תורה, תהיה קבילה גם לפי דיני הירושה בתורה? התשובה שלילית. הרמב"ם פוסק "אין אדם יכול להוריש מי שאינו ראוי ליורשו ולא לעקור הירושה מן היורש, לפי שנאמר 'לחוקת משפט' שחוקה זו לא תשתנה ואין התנאי מועיל בה". לכן צוואה רגילה המנוגדת לדיני הירושה בתורה, אינה תקיפה לפי דין תורה.

צוואה כשרה לפי דין תורה: בכדי לחלק את הרכוש בין היורשים שלא עפ"י דיני הירושה בתורה, והצוואה תהיה תקיפה לפי דין תורה – יש לערוך צוואה מיוחדת השונה במהות ובנוסח מצוואה התקפה לפי חוק הירושה.

ישנם שני סוגי צוואות הלכתיות: הצוואה הנפוצה ביותר, מבוססת על מנגנון של נתינה מחיים. ישנה צוואה חדשנית המבוססת על מנגנון של הודאת המוריש על חוב ליורש, על בסיס התקנה של "שטר חצי זכר" – קרא עוד במאמר ירושה עפ"י דין תורה.
בעריכת צוואות אלו, יש להקפיד על כתיבה נכונה של המנגנונים ההלכתיים, אחרת לצוואה לא יהיה תוקף. כמו כן, צוואה המבוססת על נתינה מחיים, יש לנסח באופן אשר לא יחשב כשטר מתנה ובכך לאבד זכויות במיסוי מקרקעין לפי דיני הירושה האזרחיים.

עריכת צוואה מיוחדת עפ"י דין תורה, תביא למימוש רצון המצווה שלא עפ"י דיני הירושה, ותאפשר שינוי בזהות היורשים, בחלוקת מנות הירושה בין היורשים, ובהצבת תנאים שונים אשר קיומם ידרש בכדי לזכות בצו לקיום הצוואה.

עריכת צוואות נפרדות: מומלץ שלא לערוך צוואה עפ"י חוק הירושה וצוואה התקיפה עפ"י דין תורה, במסמך אחד. עריכה במסמך אחד, עלולה להביא לפסילת שתי הצוואות ! מומלץ לערוך את הצוואה המיוחדת התקיפה עפ"י דין תורה, במסמך אחד ואת הצוואה הרגילה עפ"י חוק הירושה במסמך שני. כך לא תהיה סתירה בין הצוואות, רצון המצווה ימומש גם לפי דין תורה וגם לפי חוק הירושה.

היכן מקיימים צוואה עפ"י דין תורה: צוואה עפ"י חוק הירושה, תוגש לרשם הירושה ואם תהיה התנגדות לצוואה, יעביר הרשם את הצוואה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. מאידך, צוואה לפי דין תורה, תוגש לקיום לבית הדין הרבני. נוהל זה מסביר את הצורך לערוך צוואה עפ"י חוק הירושה כאשר עורכים צוואה מיוחדת התקיפה עפ"י דין תורה. החכם עיניו בראשו, ובעריכת שתי הצוואות במקביל, לא יהיו היורשים נתונים לחסדיו של יורש המנצל את זכותו שלא להסכים בחתימתו לתת סמכות לביה"ד הרבני, בכדי להשיג הישגים רכושיים אשר לא ניתנו לו בצוואה.

חשוב להבהיר כי גם עריכת צוואה עפ"י דין תורה, איננה מפקיעה מהאדם את חזקתו ורשותו לעשות שימוש ברכוש כרצונו, והוא אף רשאי לחזור בו מהצוואה כל אימת שיחפוץ בכך.

יש לציין, כי צוואה מסודרת חוסכת מחלוקות קשות המביאות לא פעם לקרע במשפחה, חוסכת ממון  וזמן רב למצווה ולמשפחה. היות "ולא ידע האדם את עתו", כאמור בספר קהלת, ראוי לכל אחד ואחת להכין צוואה מפורטת מחיים, בכדי למנוע קשיים בעתיד.

קיימים הבדלים רבים בין צוואה הלכתית לצוואה אזרחית, משכך, יש צורך להסביר היטב למצווה את ההבדלים הללו, וכמו כן יש צורך להביא לכך שתוצאת שתי הצוואות תהיה דומה. באם תיווצר סתירה ביניהן, יש חשש להתדיינות משפטית ארוכה, ובמקרים מסויימים לפסילת שתי הצוואות גם יחד. במקרים מסוימים, עדים הכשרים לפי החוק לאמת את חתימת המצווה על הצואה, פסולים לחתום כעדים לפי דין תורה. על עורך דין העורך צוואות תקפות לפי החוק ולפי דין תורה, להיות בקי היטב בהלכה לפי דין תורה, בחוק ובפסיקת בתי דין רבניים ובתי משפט, בכדי שלא לסבך את המצווה בצוואה שאינה כשרה לפי ההלכה או לפי החוק, ולגרום נזקים לעיתים לא הפיכים למצווה ולמוטבים.

צוואה הנערכת ע"י רב ועורך דין שהוא גם נוטריון מוסמך, ובקי במשפט עברי ובמשפט אזרחי, וכן מופיע בבתי משפט ובבתי דין רבניים בתיקי משפחה וירושה – מהוה שילוב מיוחד של  כל ההתמחויות הנדרשות, ויש בה להבטיח תוצאה רצויה ברמה הגבוהה ביותר, בהתאם לרצון המצווה.

משרדנו עורך צוואות בעדים וצוואות בפני נוטריון עפ"י חוק הירושה, ומתמחה גם בהכנת צוואות מיוחדות המקבלות תוקף עפ"י דין תורה. המשרד מטפל בהוצאת צו ירושה או צו לקיום צוואה ומייצג בפני ביה"ד הרבני וביהמ"ש לעיני משפחה כאשר ישנה התנגדות לקיום צוואה.

מעוניינים במידע נוסף? צרו קשר.

מטרת מאמר זה לתת מידע כללי לציבור ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי.

כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ מאמר זה או חלק ממנו ללא רשות בכתב מאת המחבר.

צוואה בעדים וצוואה בפני נוטריון

להלן תובא סקירה תמציתית על שני סוגי צוואות:  'צוואה בעדים' הנערכת במשרדי עו"ד, ו'צוואה בפני רשות', הנערכת בפני שופט, דיין, או במשרד נוטריון.

צוואה בעדים:  זו הצוואה השגרתית הנערכת ע"י עו"ד. בסעיף 20 לחוק הירושה נכתב: "צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור". הצוואה יכולה להיות גם בכתב יד של אחר, או מודפסת, בניגוד לצוואה בכתב יד. ציון התאריך בצוואה נועד לאפשר זיהוי מוחלט של מועד עריכת הצוואה בכדי לברר האם זו צוואתו האחרונה של המצווה, והאם באותה עת היה המצווה בעל כשרות לצוות. אולם ניתן לקיים צוואה אף בהעדר תאריך, או כאשר התאריך שגוי כאשר לביהמ"ש אין ספק באמיתות הצוואה. מקום החתימה הוא בסוף הצוואה ורצוי לחתום גם בתחתית כל עמוד, שכן העדר חתימה בתחתית העמוד עשוי, בהצטרפו לשאר הנסיבות העובדתיות של המקרה, להטיל ספק באמיתותה של הצוואה. המצווה חייב להצהיר בפני העדים כי זו צוואתו או בנוסח אחר שמשמעותו זהה. העדים מאשרים בחתימת ידם, על פני הצוואה, כי המצווה הצהיר בפניהם כי זו צוואתו וחתם בפניהם. העדר אישור העדים בצוואה כי המצווה הצהיר בפניהם לא יפסול את הצוואה אם בית המשפט השתכנע ללא כל ספק באמיתותה. אין העדים חייבים להעיד על מצבו הבריאותי או על גמירות הדעת של המצווה.

צוואה בפני רשות: סעיף 22 לחוק הירושה, מגדיר כ"רשות" – שופט, דיין בי"ד רבני, רשם לענייני ירושה ונוטריון. צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה, עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה. כך כדוגמא, יכול המצווה להתקשר לנוטריון, לומר לו את רצונו מה יעשה ברכושו לאחר 120, הנוטריון יכתוב את הצוואה לפי הפרטים שקיבל, יקרא את הצוואה לפני המצווה והוא יצהיר שזו צוואתו. עתה יאשר הנוטריון על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. אפשרות נוספת היא שהנוטריון יכתוב את הצוואה לפי הפרטים שקיבל, והמצווה יחתום בפניו, או שהמצווה עצמו יכתוב צוואה, יגיש אותה לנוטריון ויחתום בפניו. על הנוטריון לברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעריכת צואה מבחינת גילו ולהיות משוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעות עריכת הצוואה. אם המצווה אילם, חירש או עיוור, על הנוטריון לציין באישור עובדה זו וכן את הדרך בה השתכנע שאותו אדם הבין את משמעות עריכת הצוואה. אם המצווה מאושפז בבית-חולים או מרותק למיטתו, עליו להצטייד בתעודה רפואית שתיכתב ע"י הרופא ביום עריכת הצוואה ולפני שעת עריכתה. הפסיקה הרחיבה את המונח 'מרותק למיטתו' אף לאדם אשר קשה לו להתנייד, כגון אדם מבוגר אשר מחמת גילו או מצבו הבריאותי קשה לו לצאת מביתו. יצויין כי צוואה בפני נוטריון, חסרת תוקף לפי דין תורה מאחר ועדים אינם חתומים עליה.

יש לציין, כי צוואה מסודרת חוסכת מחלוקות קשות המביאות לא פעם לקרע במשפחה, חוסכת ממון  וזמן רב למצווה ולמשפחה. היות "ולא ידע האדם את עתו", כאמור בספר קהלת, ראוי לכל אחד ואחת להכין צוואה מפורטת מחיים, בכדי למנוע קשיים בעתיד.

עורך דין שאינו בקי היטב בחוק ובפסיקה, עלול לסבך את המצווה בצוואה שאינה כשרה או פגומה מבחינה משפטית, ולגרום נזקים למצווה ולמוטבים, גם לדורות הבאים. צוואה הנערכת ע"י עורך דין שהוא גם נוטריון מוסמך, ובקי במשפט עברי ובמשפט אזרחי, וכן מופיע בבתי משפט ובבתי דין רבניים בתיקי משפחה – מהוה שילוב מיוחד של  כל ההתמחויות הנדרשות, ויש בה להבטיח תוצאה רצויה ברמה הגבוהה ביותר, בהתאם לרצון המצווה.

משרדנו עורך צוואות בעדים וצוואות בפני נוטריון עפ"י חוק הירושה, ומתמחה גם בהכנת צוואות מיוחדות המקבלות תוקף עפ"י המשפט העברי. המשרד מטפל בהוצאת צו ירושה או צו לקיום צוואה ומייצג בפני ביה"ד הרבני וביהמ"ש לעיני משפחה כאשר ישנה התנגדות לקיום צוואה.

מעוניינים במידע נוסף? צרו קשר.

מטרת מאמר זה לתת מידע כללי לציבור ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי.

כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ מאמר זה או חלק ממנו ללא רשות בכתב מאת המחבר.

צוואה הדדית

להלן תובא סקירה תמציתית על "צוואה הדדית" הנערכת על ידי בני זוג:

עפ"י סעיף 8א לחוק הירושה, בני זוג יכולים לערוך צוואה הדדית, בה קובעים הם כי בפטירת אחד מהם, יעבור כל עזבונם לבן הזוג הנותר בחיים ולאחר פטירת שניהם יועבר כל עזבונם לילדיהם המשותפים או לצד ג'. אפשרות נוספת, להוריש את כל עזבונם, ישירות, לילדיהם. חשיבות יתירה לעריכת צוואה הדדית, ישנה בנישואים שניים, כאשר לכל בן זוג ילדים ומשפחה משלו, זאת בכדי למנוע העברת רכוש למשפחה האחרת, לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג. בניגוד לצוואה רגילה, אשר המצווה יכול בכל עת לשנותה, בצוואה הדדית מוגבלת אפשרות בן זוג לשינוי הצוואה וככל שירצה לשנותה, עליו למסור הודעה מראש על כך לבן הזוג השני. הודעה זו תבטל את הצוואה אף ביחס להוראות בן הזוג השני בצוואה. אם חפץ מצווה לשנות את הצוואה כאשר בן הזוג כבר אינו בין החיים, יוכל לעשות כן רק במצב בו אין הוא יורש את בן הזוג שנפטר. אם הוא יורש עפ"י הוראות הצוואה, עליו לפעול עפ"י הוראות החוק קודם לשינוי הצוואה. היתרון של בן הזוג להגביל את בן זוגו אם יחפוץ לשנות את הצוואה, עלול לעיתים להוות חיסרון במיוחד כאשר בן הזוג שנותר בחיים נמצא בנסיבות אשר בני הזוג לא חזו אותן כאשר בחרו לערוך את צוואתם ההדדית ונסיבות אלו מאלצות אותו לשנות את הצוואה. לפיכך מאפשר החוק לבני הזוג להתנות בצוואה תנאים אשר יסירו את ההגבלות הנ"ל. ניתן להגביל באופנים שונים את אפשרות השימוש של בן הזוג היורש על מנת להבטיח כי העיזבון יגיע בסופו של דבר לילדי הזוג או לצד ג' אחר. יצויין כי החוק חל על צוואות הדדיות אשר נערכו אחרי שנת 2005. על צוואות הדדיות אשר נערכו קודם לכן, חלות עליהן הוראות הפסיקה.

יש לציין, כי צוואה מסודרת חוסכת מחלוקות קשות המביאות לא פעם לקרע במשפחה, חוסכת ממון  וזמן רב למצווה ולמשפחה. היות "ולא ידע האדם את עתו", כאמור בספר קהלת, ראוי לכל אחד ואחת להכין צוואה מפורטת מחיים, בכדי למנוע קשיים בעתיד.

עורך דין שאינו בקי היטב בחוק ובפסיקה, עלול לסבך את המצווה בצוואה שאינה כשרה או פגומה מבחינה משפטית, ולגרום נזקים למצווה ולמוטבים, גם לדורות הבאים. צוואה הנערכת ע"י עורך דין שהוא גם נוטריון מוסמך, ובקי במשפט עברי ובמשפט אזרחי, וכן מופיע בבתי משפט ובבתי דין רבניים בתיקי משפחה – מהוה שילוב מיוחד של  כל ההתמחויות הנדרשות, ויש בה להבטיח תוצאה רצויה ברמה הגבוהה ביותר, בהתאם לרצון המצווה.

משרדנו עורך צוואות בעדים וצוואות בפני נוטריון עפ"י חוק הירושה – הן צוואות רגילות והן צוואות הדדיות. כן מתמחה המשרד בהכנת צוואות מיוחדות המקבלות תוקף עפ"י המשפט העברי. המשרד מטפל בהוצאת צו ירושה או צו לקיום צוואה ומייצג בפני ביה"ד הרבני וביהמ"ש לעיני משפחה, כאשר ישנה התנגדות לקיום צוואה.

מעוניינים במידע נוסף? צרו קשר.

מטרת מאמר זה לתת מידע כללי לציבור ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי.

כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ מאמר זה או חלק ממנו ללא רשות בכתב מאת המחבר.

 

צוואה בכתב יד וצוואה בעל פה

להלן תובא סקירה תמציתית על שני סוגי צוואות לא שגרתיות: 'צוואה בכתב יד' של המצווה, ו'צוואה בעל-פה':

צוואה בכתב יד:  חוק הירושה סעיף 19 קובע, כי הצוואה "תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו". כתב-היד של המצווה וחתימתו – הם הערובה היחידה לאמיתותה של הצוואה. לכן מסמך לא יוכשר כצוואה בכתב-יד אם נכתב בכתב ידו של אדם אחר, או הודפס במכונת כתיבה על-ידי המצווה, על-אף שהוא נושא תאריך וחתימה בכתב-ידו. ניסוח הצוואה כמסמך או כמכתב אינו מעלה או מוריד. מקום החתימה הוא בסוף המסמך ורצוי לחתום גם בתחתית כל עמוד, שכן העדר חתימה בתחתית העמוד עשוי, בהצטרפו לשאר הנסיבות העובדתיות של המקרה, להטיל ספק באמיתותה של הצוואה. ציון התאריך בצוואה נועד לאפשר זיהוי מוחלט של מועד עריכת הצוואה בכדי לברר האם זו צוואתו האחרונה של המצווה, והאם באותה עת היה המצווה בעל כשרות לצוות. אולם ניתן לקיים צוואה אף בהעדר תאריך, או כאשר התאריך שגוי, כאשר לביהמ"ש אין ספק באמיתות הצוואה. צוואה זו דיסקרטית, שכן אין עדים לעריכתה, אולם חסרונם של העדים יקשה על קיום הצוואה, במקרה של התנגדות לקיומה, מאחר ואין גורם שיוכיח את נסיבות עריכת הצוואה.

צוואה בעל-פה: סעיף 23 לחוק הירושה, מגדיר שני מקרים לצוואה בעל פה: "שכיב-מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות". "שכיב מרע" (שכ"מ) הוא "חולה שתשש כח כל הגוף וכשל כחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגליו בשוק והרי הוא נופל על המיטה." (שולחן ערוך חו"מ, סימן רנ). דבריו של שכ"מ הם "ככתובים ומסורין דמו" (מסכת גיטין דף יג) כלומר, למרות שאין בכוחם של סתם דברים שאומר אדם בריא כדי להקנות נכסים, ויש צורך בפעולת קניין מפורשת, אצל שכיב מרע מסתפקים בדיבור כאילו נכתב על ידיו וכאילו מסורין – הועבר מידו לידי אדם אחר. הפסיקה האזרחית אימצה את המושג מתוך המשפט העברי. "מי שרואה את עצמו מול פני המוות", מתייחס למקרה שבו אדם רואה את עצמו נכנס לסכנת חיים והנסיבות מבחינה אובייקטיבית, מצדיקות זאת. במקרים אלו – "רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו". "אין שכיב מרע צריך לומר (לעדים) אתם עדי, אלא כל השומע את דבריו הרי זה עד, שאין אדם משטה בשעת מיתה." (רמב"ם). חובת העדים: "דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם". כאשר שני העדים שמעו יחד את דברי המצווה, יערכו זכרון-דברים אחד משותף, אך כאשר הדברים נאמרים לכל אחד מהעדים בנפרד, ירשום כל עד מזכרונו את מה שהוא שמע, כך שניתן יהיה לאבחן בדיוק מה כל אחד שמע. החוק קבע כי "צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים". מתי יוגדרו הנסיבות שהצדיקו עשיית הצוואה בע"פ כנסיבות שחלפו? האם יציאה של שכ"מ מכלל סכנה, או הטבה במצבו ואפי' ריפוי מלא? נושא זה נפסק בדין העברי ובפסיקת ביהמ"ש.

יש לציין, כי צוואה מסודרת חוסכת מחלוקות קשות המביאות לא פעם לקרע במשפחה, חוסכת ממון  וזמן רב למצווה ולמשפחה. היות "ולא ידע האדם את עתו", כאמור בספר קהלת, ראוי לכל אחד ואחת להכין צוואה מפורטת מחיים, בכדי למנוע קשיים בעתיד.

עורך דין שאינו בקי היטב בחוק ובפסיקה, עלול לסבך את המצווה בצוואה שאינה כשרה או פגומה מבחינה משפטית, ולגרום נזקים למצווה ולמוטבים, גם לדורות הבאים. צוואה הנערכת ע"י עורך דין שהוא גם נוטריון מוסמך, ובקי במשפט עברי ובמשפט אזרחי, וכן מופיע בבתי משפט ובבתי דין רבניים בתיקי משפחה – מהוה שילוב מיוחד של  כל ההתמחויות הנדרשות, ויש בה להבטיח תוצאה רצויה ברמה הגבוהה ביותר, בהתאם לרצון המצווה.

משרדנו עורך צוואות בעדים וצוואות בפני נוטריון עפ"י חוק הירושה, ומתמחה גם בהכנת צוואות מיוחדות המקבלות תוקף עפ"י המשפט העברי. המשרד מטפל בהוצאת צו ירושה או צו לקיום צוואה ומייצג בפני ביה"ד הרבני וביהמ"ש לעיני משפחה כאשר ישנה התנגדות לקיום צוואה.

מעוניינים במידע נוסף? צרו קשר.

מטרת מאמר זה לתת מידע כללי לציבור ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי.

כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ מאמר זה או חלק ממנו ללא רשות בכתב מאת המחבר.