03-6190321 yakovlaw@gmail.com

הרב יעקב דיכובסקי, עו"ד
מומחה בדין המהותי ובסדר הדין הנהוג בבתי הדין הרבניים
* יועץ למשרדי עו"ד העוסקים בדיני משפחה
* ייצוג בבתי משפט ובבתי הדין הרבניים
* מגשר
* נוטריון

ירושה לפי דין תורה ללא צוואה: דיני הירושה הנוהגים עפ"י דין תורה, שונים לחלוטין מדיני הירושה המפורטים בחוק הירושה. דיני הירושה לפי דין תורה, מבוארים בגמרא במסכת בבא בתרא. הסיפור הבא ימחיש את דיני הירושה: לראובן נולד מאשתו חוה, בן בכור ושמו שמעון. אחריו נולדו לוי ודינה. ראובן מת ולא כתב צוואה. שמעון יורש שני שליש. לוי יורש שליש. חוה ודינה אינם יורשות מאומה. מדוע יורשים הבנים והבת לא יורשת?

בתורה בספר במדבר נכתב: "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו". מכאן למדים שבן קודם לבת. עוד נכתב בספר ויקרא: "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם" – בניכם ולא בנותיכם. לומדת הגמרא, שאף בנכסי האם, אין הבת יורשת במקום הבן. נמצאנו למדים שעל פי דין תורה הבת איננה יורשת במקום הבן, בין בנכסי האב ובין בנכסי האם.

מתי בת יורשת? רק באם לראובן וחוה אין בנים, ודינה הבת היחידה, תירש דינה את ראובן.

לא רק שמעון קודם לדינה, אלא אף בתו קודמת לה. המחשת ההלכה: לשמעון נולדו הבן זבולון והבת לאה. שמעון מת לפני ראובן. זבולון ירש את חלקו של שמעון בירושת ראובן. אם גם זבולון מת, תירש לאה את חלקו. נמצא כי לאה הנכדה מהבן קודמת לבת דינה.

יצויין כי אין כאן משום קיפוח זכויותיה של דינה, מאחר וגם בעלה של דינה לא יתחלק בירושה עם אחיותיו ולכן כאשר ירש בעלה של דינה את הוריו, תיהנה דינה מהירושה.

נמצא כי הבנים קבלו את כל הירושה, האם נגזר על חוה ודינה לדאוג לפרנסתם ולעתידם בעצמם? התשובה שלילית, כדלהלן:

חכמים תקנו תקנות שמטרתן להבטיח שהבנות יקבלו חלק בנכסי האב, כדי להבטיח את עתידן הכלכלי ואת נישואיהן:

תקנת עישור נכסים: מבואר בגמרא במסכת כתובות, שחכמים תקנו, שבת שלא נשאה בחיי האב, תיטול חלק מנכסי הירושה כנדוניית נישואין. וכן פסק הרמב"ם: "צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו כדי שתנשא בו וזה הוא הנקרא פרנסה… האב שמת והניח בת אומדין דעתו כמה היה בלבו ליתן לה לפרנסתה ונותנין לה… ואם לא ידעו לו בית-דין אומדן דעת, נותנין לה מנכסיו עישור לפרנסתה".

תקנת מזונות לבת: בנוסף תקנו חכמים שהבנים יספקו מזונות לבנות. אם ראובן מת והוריש קרקע בשווי רב, ירשו הבנים את הקרקע ויפרנסו את הבנות עד הגיעם לבגרות. ואם אין בשווי הירושה אלא בכדי לספק מזונות לבנות, יתפרנסו הבנות מהירושה, והבנים יפרנסו את עצמם. סייג לתקנה, אם הירושה כללה מטלטלין בלבד, זכאים הבנים והבנות למזונות בשווה מהמטלטלין.

שטר "חצי-זכר: בדרך נוספת הבטיחו חכמים את עתידה הכלכלי של הבת. אבי הכלה היה מוסר שטר "חצי-זכר" לבת בזמן נישואיה. המשמעות של השטר הוא שהאב מתחייב לבת סכום כסף אשר תקבלו, באם הבנים לא יתנו לבת חלק מהירושה. על-ידי כך האב מוודא עוד בחייו שהבת תקבל את חלקה בירושה, שהרי במידה והבנים לא יסכימו לתת לה את חלקה, תוכל הבת לתבוע מהבנים את פירעון החוב שהתחייב לה האבא עוד מחיים.

מזונות לאלמנה: גם לאלמנה דאגו חכמים ותקנו שכל זמן שחוה אלמנה ולא תבעה את כתובתה בבי"ד, תמשיך חוה להתגורר בבית שגרה בו בחיי בעלה ואם התגוררו בדירה שכורה, חייבים היורשים לתת לה דמי שכירות חודשיים עבור דירה. היורשים חייבים לתת לחוה מזונות, בגדים וכל הכלים בהם היתה מורגלת להשתמש. יתירה מזאת, הדין הידוע "עולה עימו ואינה יורדת עימו" הוא אפי' לאחר מיתת הבעל. משכך, גם אם הבעל היה מורגל לחיות ברמת חיים גבוהה מרמת החיים אשר הרגיל את האישה, חייבים היורשים לתת לה מדור, מזונות, בגדים וכלים לפי רמת החיים של הבעל. המשמעות המעשית היא, שאם חוה  תישאר אלמנה זמן רב, יתכן שהוצאות היורשים עבורה יהיו הרבה יותר מאשר חלקה בירושה עפ"י החוק האזרחי. כאשר ישאר בעיזבון סך דמי כתובתה של האלמנה, תיטול האלמנה את כתובתה ואין יותר חובה על היורשים לפרנס אותה.

ירושת הבעל: כאמור, חוה אינה יורשת את ראובן. לעומת זאת, אם מתה חוה בחיי ראובן, יורש אותה ראובן לבדו ואין ילדיהם יורשים. ירושת ראובן מוגבלת לנכסים שהיו ברשותה של חוה בעת מותה ולא לזכויות עתידיות. משכך אם מתו הוריה של חוה אחריה והיא היתה בת יחידה, לא ירש ראובן את הוריה. אם מתה חוה לאחר מות ראובן והיו לה נכסים שלה, חולקים שמעון ולוי בירושתה בשווה, שכן אין הבכור נוטל פי שניים בנכסי האם.

צו ירושה בביה"ד הרבני: מבחינה פרקטית, בכדי שלביה"ד הרבני תהיה סמכות להוציא צו ירושה, חייבים כל היורשים לחתום על הסכמתם לסמכות שפוט ביה"ד. ישנו דיון הלכתי אם הבת רשאית להתנות את חתימתה, בהסדר ירושה השונה מדין תורה. למעשה יכולה הבת לסמוך על הפוסקים אשר מתירים לה להתנות את חתימתה וביה"ד יפסוק לתת לה חלק מהירושה, וכ"כ הרב שלמה דיכובסקי חבר בית הדין הגדול לשעבר: "… נער הייתי ועדיין לא זקנתי, ומתוך אלפי תיקי ירושה שבהם דנתי לא היה גם תיק אחד שחילקנו את העזבון בין הבנים תוך נישול הבת והאשה, מדובר גם בתיקי ירושה של משפחות חרדיות ומדקדקות בקלה כבחמורה, כולל משפחות של גדולי תורה. בכל אותם צווי ירושה, שהם לכאורה בניגוד להלכה ביצענו בהסכמת הצדדים, הקנאות מתאימות, ע"מ לחלק את העזבון לפי ההלכה – מדיני הקניינים גם אם לא מדיני הירושה…"  (תחומין כרך יח)

מבחינה פרקטית, צו ירושה שינתן ע"י ביה"ד הרבני, יחלק את הרכוש בין היורשים באופן הדומה לירושה עפ"י חוק הירושה, אולם לא מכוחו של החוק, אלא עפ"י דיני הקניינים בהלכה ובהסכמת כל היורשים.

קרא עוד על עריכת צוואות על פי דין תורה במאמר צוואה על פי דין תורה.

צוואה הנערכת ע"י רב ועורך דין שהוא גם נוטריון מוסמך, ובקי במשפט עברי ובמשפט אזרחי, וכן מופיע בבתי משפט ובבתי דין רבניים בתיקי משפחה וירושה – מהוה שילוב מיוחד של  כל ההתמחויות הנדרשות, ויש בה להבטיח תוצאה רצויה ברמה הגבוהה ביותר, בהתאם לרצון המצווה.

משרדנו עורך צוואות בעדים וצוואות בפני נוטריון עפ"י חוק הירושה, ומתמחה גם בהכנת צוואות מיוחדות המקבלות תוקף עפ"י דין תורה. המשרד מטפל בהוצאת צו ירושה או צו לקיום צוואה ומייצג בפני ביה"ד הרבני וביהמ"ש לעיני משפחה כאשר ישנה התנגדות לקיום צוואה.

מעוניינים במידע נוסף? צרו קשר.

מטרת מאמר זה לתת מידע כללי לציבור ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי.

כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ מאמר זה או חלק ממנו ללא רשות בכתב מאת המחבר.

הרב עו"ד דיכובסקי יעקב מנהל מזה שנים משרד פרטי המספק מענה ללקוחות פרטיים וכן לעורכי דין בתחום דיני משפחה, ירושה ודיני ממונות.
השאירו פרטים  למידע נוסף.